שיימינג - הוא רק רוצה לרקוד

#שיימינג

לאינטרנט יש את הכוח לפגוע ובמקרה הזה גם את הכוח לתקן.

תמונת שיימינג (ביוש) של גבר כבד גוף רוקד במסיבה הועלתה לאינטרנט, עם פוסט מרושע "קלטתי את היצור הזה מנסה לרקוד", נכתב בלעג מעל התמונה, "הוא הפסיק כשראה אותנו צוחקים עליו". בצילום השני שצורף לפוסט אפשר באמת לראות את האיש מפסיק לרקוד, ומרכין את ראשו בבושה.

עד כאן, לא מקרה יוצא דופן. בכל יום האינטרנט משמש כלי להשפלות ועלבונות, הסיפור קיבל תפנית מפתיעה, כשגולשת אמריקאית בשם קסנדרה נתקלה בפוסט העוקצני, והחליטה לעשות מעשה כדי להחזיר לאיש בתמונה את החשק לרקוד אחרי ההשפלה שעבר.

"איש רוקד", כתבה קסנדרה בתמונה שהפיצה בטוויטר, "אנחנו לא יודעות עליך הרבה, אבל לפי התמונה שלך שהופצה ברשת נראה שרצית לרקוד ומישהו גרם לך להבין שלא כדאי לך. אנחנו רוצות לראות אותך רוקד בחופשיות, ואם תרשה לנו, נשמח לרקוד ביחד אתך. אם תסכים, אנחנו רוצות לערוך מסיבת ריקודים לכבודך - שיהיה ברור, אנחנו 1,727 נשים. אם זה לא מתאים לך, אין לנו בעיה עם זה, אבל אתה מעוניין - ההצעה בתוקף. התרקוד עמנו?"

לדברי קסנדרה, מאחורי ההצעה עומדת קבוצה גדולה של נשים צעירות מקליפורניה שרוצות לרקוד עם "האיש הרוקד" כדי להעניק לו חוויה מתקנת. במהרה נפתח האשטאג בשם #FindDancingMan , שנועד לרכז את החיפושים האינטרנטיים אחרי האיש מהתמונה, כדי להעביר לו את המסר.

עוד ועוד גולשים התגייסו למבצע. הטוויטר הוצף בקריאות "עזרו לנו למצוא את האיש הרוקד", ו"איש רוקד אנחנו אוהבים אותך!", ובתוך פחות מיום נמצאה האבידה כשאחד הגולשים איתר תמונה של גבר דומה בלונדון, והתברר ששמו שון. מרגע שנוצר הקשר, פתח לעצמו שון פרופיל טוויטר בשם Dancingmanfound ("איש רוקד נמצא"), דרכו פנה לקסנדרה: "ראיתי את ההזמנה שלך ואשמח לבוא ללוס אנג'לס לריקוד!"

אבל זה לא סוף הסיפור. המסיבה הצפויה משכה את תשומת לבו של הזמר פארל וויליאמס, שהכריז שישמח להגיע להקפיץ את המסיבה של שון. "הי קסנדרה, תעדכני אותי בנוגע למסיבה", צייץ פארל בטוויטר שלו, ולשון כתב: "אף פעם אל תתבייש בעצמך". גם המוזיקאי מובי צייץ בטוויטר שלו: "אני מציע את שירותי הדיג'יי שלי בחינם למסיבה. אסור שאף אחד יתבייש לרקוד".

אז יש 1,700 משתתפות ויש סלבס שינגנו וישירו, וכל מה שנשאר זה להטיס את שון מלונדון ללוס אנג'לס, אחת הגולשות כבר דאגה לנושא ופתחה פרויקט מימון שנועד לגייס 20 אלף דולר למימון הנסיעה. מעל ל- 2,000 איש תרמו, הסכום גויס כולו תוך יום אחד ואף יותר. העודף, נתרם למען עמותה נגד בריונות רשת

======================

לקטלוג הרצאות העשרה לכל הגילאים:

https://www.uri-eliyahu.co.il/lectures-catalog

לאימון אישי בתחומים של קבלת החלטות, ניהול קריירה, ניהול זמן וחשיבה חיובית:

https://www.uri-eliyahu.co.il/personal-coaching

לאימון עסקי להצלחה כלכלית ושיווק נכון ויעיל של העסק דרך הרשתות החברתיות:
https://www.uri-eliyahu.co.il/business-coaching

משל הקיפודים - מוסר השכל לחיים

זה היה החורף הקר ביותר אי פעם. בעלי חיים רבים מתו בגלל הקור.

הקיפודים, שהבינו את המצב, החליטו להצטופף יחד כדי להתחמם. בדרך זו הם הצליחו לשמור על חום גופם, אך הקוצים של כל אחד מהם פצעו את האחרים.

לאחר זמן מה, הם החליטו להתרחק אחד מהשני והחלו למות. בודדים וקפואים.

הם היו צריכים לבחור: או שיקבלו את הקוצים של חבריהם או שיעלמו מכדור הארץ.

בחוכמה, הם החליטו לחזור ולהצטופף יחד.

הם למדו לחיות עם הפצעים הקטנים שנגרמו להם ממערכת היחסים הקרובה עם חבריהם על מנת לקבל את החום שהגיע מהם. בדרך זו הם הצליחו לשרוד.

היחסים הטובים ביותר הם לא עם אנשים מושלמים, אלא כאשר לומדים לחיות עם הפגמים של האחר ויכולים להתפעל מהתכונות הטובות שבו.

הדייג והפרופסור - מוסר השכל לחיים

ללמוד פשוט... לחיות

דייג ופרופסור עלו יחד על סירת דייגים ושטו בנהר. בזמן השייט שאל הפרופסור את הדייג: "סלח לי האם אי פעם למדת פיזיקה?"
"לא" השיב הדייג.

"אז כנראה שהפסדת רבע מהחיים שלך..." אמר הפרופסור ושאל: "מתמטיקה למדת?"
"גם לא" השיב הדייג.
"אז אני רוצה לספר לך שהפסדת חצי מהחיים שלך!" אמר הפרופסור.

"אלקטרוניקה למדת?" שאל הפרופסור בשלישית את הדייג.
"למען האמת... לא התקרבתי לזה" השיב הדייג.

"הפסדת שלושה רבעים מהחיים שלך" התעצבן הפרופסור.

בשלב הזה של השיחה החלה סופה שהפכה את הסירה והעיפה את השניים למים.

שחה הדייג לעבר קרש צף ותפס בו בזמן שהפרופסור החל לפרפר. שאלו הדייג: "אמור לי, אתה יודע לשחות?" כשהוא בולע מים השיב הפרופסור: "ללל... לא".

אמר לו הדייג: "אז אני רוצה להודיע לך שהפסדת את כל החיים שלך..."

רבים מאיתנו עברו או עוברים שנים של לימוד בבית הספר, תואר ראשון, שני ועוד... לימודים מקנים לאדם ידע ומעצימים אותו.

אם נעמיק לחשוב כמה באמת אנו זקוקים לכל המקצועות שלמדנו כדי לחיות חיים מאושרים, כמה מקצועות כלל לא משמעותיים לחיינו, אפשר לומר שכמעט כולם...

אולי למדנו הרבה אבל לא תמיד נגענו בלימוד על החיים, על משפחה וזוגיות, על חינוך ילדים ובעצם על מהות החיים...

במרוץ החיים אנו בעיקר עסוקים בלשרוד, לעבור יום, שבוע, חודש ושנה... העיסוק בלשרוד משכיח מאיתנו שאנו צריכים גם קצת "לחיות"...

אם נלמד מעט על החיים, על המטרות שלנו בהם, נצא מעיסוק בלשרוד "ונחיה", אם נניח את החרדות והקנאה וניקח בידינו את האושר והאכפתיות נוכל לעבור שנים רבות עם "חיים" טובים וכרטיס כניסה לחיים נצחיים...

התחל לחשב לך את היום, ללמוד צריך וראוי אך מה עם ללמוד איך פשוט... לחיות...

שיימינג / מודל אפרת

#שיימינג 

תסתכלו טוב טוב בתמונה, מה הדבר בראשון שעולה לכם בראש? איזה רושם אנחנו מקבלים בצורה אוטומטית מבלי באמת לברר את האמת.

את הסיפור תרגמתי מאנגלית והתמונה היא תמונה אמיתית שצולמה בשדה תעופה בקולורדו ארה"ב. נוסע צילם תמונה שבה אישה מתבוננת בטלפון הסלולרי ואילו אנסטסיה התינוקת שלה נמצאת על שמיכה שמונחת על הרצפה....

הנוסע הגדיל לעשות והעלה את התמונה לפייסבוק וכתב " איינשטיין אמר שהוא מפחד שהטכנולוגיה תגבור על האנושיות שלנו.....אז העולם יהיה מאוכלס בדורות של אידיוטים".

בהיעדר עובדות, רקע או הסברים התמונה יוצרת רושם שלאמא פשוט לא אכפת מהתינוקת שלה ומעדיפה לבדוק את הפייסבוק מאשר להרים את התינוקת מהרצפה.

בום! הנוסע העלה פוסט שיימינג (ביוש) מבלי באמת לבדוק את האמת, התמונה נהפכה מהר מאוד לויראלית.

פתאום האמא הייתה תחת מתקפה של מאות אלפי אנשים זרים שבאונליין שפטו אותה, תייגו אותה במילות גנאי כמו "אידיוטית", "אמא גרועה", התמונה הפכה להיות תמונת השבוע של ההורה הגרוע בעולם.....

אז מה באמת הסיפור של התמונה?

בזמן שהתמונה צולמה, הנוסעת הייתה תקועה בשדה התעופה אחרי שהטיסה שלה נדחתה כמעט ביום (20 שעות!!!) בגלל תקלה במחשב.

אנטסטיה התינוקת הייתה בידיים של האמא כ"כ הרבה שעות והיא הסבירה "הידיים שלי כל כך כאבו שהייתי חייבת למתוח אותם". לגבי הפלאפון היא המשיכה "הייתי חייבת לתקשר עם המשפחה שלי שרצו לדעת מתי אני חוזרת, זה די הגיוני, לא?".

אבל זאת הבעיה! הגרסה של האמא לא נשמעה, אפילו שהיה לה הסבר שמתקבל על הדעת כי הנוסע לא שאל אותה....אולי את צריכה עזרה?

הנוסע שצילם את התמונה לא שאל את רשותה, לא היה לו מושג מה האמא המותשת עברה ובטוח לא היה לו מושג שהאמא במקצועה היא אחות של ריפוי ילדים שקצת מבינה בתינוקות....

אמא של אנסטסיה נהפכה להיות ויראלית ברשת, עם מאות של הודעות שנאה מכל העולם, בעיקר מאמהות....

הנוסע הסיר לבסוף את הפוסט...איינשטיין צדק! העולם מלא באידיוטים.....

אל תשפטו כ"כ מהר, תהיו אנשים טובים לא תמיד הרושם הראשוני הוא הרושם האמיתי!

תרבות האינסט-כלום והפייק-בוק

(תתבוננו טוב טוב בתמונה ותחשבו מה מיוחד בה – תשובות בסוף)
למה לא עשית לי לייק? אתה לא אוהב אותי? 😧
כולם הגיבו לי חוץ ממך.....😭

תרבות האינסט-כלום והפייק-בוק השתלטה לנו על הילדים ועל מילון הערכים, מטשטשת את הגבולות בין טוב ורע, בין העולם הטהור והנקי של האתמול לבין העולם הממוסחר, המזויף והאינטרסנטי של היום....

העולם של היום מסונן בפילטרים של מסכות על מסכות מזויפות שהקשר בין התמונה החדה באינסט-כלום לבין החיים האמיתיים היא מקרית ביותר לטוב ולרע.

המשתמשים של האינסט-כלום מתפארים בחיי היומיום שלהם, מעצבים את הדמות שלהם במדד אחד ויחיד שהוא מדד הלייקים...

שימו לב במסעדה, פעם לפני שאוכלים היה צריך לאחוז כהלכה בסכין ובמזלג, היום בלי סלפי אוכל אי אפשר להתחיל...

ממתי ילדי הבת \ בר מצווה מבזבזים את כספי האירוע שלהם כדי לקנות עוקבים וירטואליים לחשבון האינסט-כלום....איפה ההורים שלהם?

ילדים מורידים אפליקציות שמוסיפות להם עוקבים וירוטואליים תמורת לייקים לאנשים אחרים....

האם ככל שיש לי יותר עוקבים כך אוהבים אותי יותר?
אם מישהו לא העלה תמונה, האם הוא לא עשה משהו חשוב?

רנה דקארט אמר פעם – "אני חושב משמע אני קיים", אם הוא היה היום בחיים הוא היה משנה את זה "לא העלתי תמונה לאינסט-כלום האם אני באמת קיים?" 😧

מספרים על אחת עם 5000 חברים בפייק-בוק, האשה חלתה ואף אחד לא טרח להתקשר ולשאול לשלומה, יודעים למה?!? כי הם חברים וירטואליים ולא חברי אמת!!!!!

מטרת האינסט-כלום המקורית הייתה כוונה טובה, לתפוס את הרגע ולשתף אותו עם כולם, להפיץ את היופי בתמונה....מהר מאוד זה התדרדר לאינסוף פילטרים, בימוי, זיוף וכל הטוהר פשוט נעלם.... 💔

מטרת הפייק-בוק המקורית הייתה כוונה טובה, להיות קרובים לאנשים מהעבר דרך הרשת, למצוא חברי ילדות, להתרועע בעולם הוירטואלי....מהר מאוד זה התדרדר למצב שבו פייק-בוק אולי מקרב אותנו לאנשים שרחוקים מאתנו, אבל מרחיק אותנו מאנשים שפעם היו קרובים אלינו: משפחה! אבא ואמא! סבא וסבתא! 💔

אז נכון, אני בן 41 וזכיתי להיות בדור של פעם ואני כותב בפלטפורמת הפייק-בוק ברגעים אלו כדי להעביר את המסר, כי אני מבין לגמרי שהעולם השתנה ב – 180 מעלות.
אנחנו המבוגרים במרדף שלא נגמר לצמצם את הפער הטכנולוגי עם הילדים, גם לנו יש חשבונות של אינסט-כלום ושל פייק-בוק, אנחנו רוצים להיות קוליים, עכשוויים, שהילדים שלנו יחשבו שאנחנו גזעיים, אבל וזה אבל גדול שום דבר מזה לא שווה אם אנחנו מוותרים על הערכים שלנו, על חברי האמת, על המשפחה שלנו, על עצמנו....

לא הגיע הזמן להוריד את האיפור \ פילטרים \ מסכות \ חומות \ זיוף?

האם אפשר לטוס לחו"ל מבלי להודיע לכל העולם ואשתו – כן!!!!

האם אפשר לאכול במסעדה מבלי לעלות 4860940 תמונות ואז להתחיל לאכול (אוכל כבר קר) – כן!!!!!

האם אפשר לצאת עם חברים ופשוט....(רחמנא ליצלן) ליהנות מהחברה שאיתי...כן!!!!!

אל תשכחו – העיניים הם המצלמה הטובה ביותר בעולם והלב הוא ההארד דיסק שאף פעם אבל אף פעם לא נגמר בו המקום!!!!

יש אפליקצייה שגורמת לנו להרים את העיניים מהמסכים - קוראים לה כבוד!!!!

התמונה שצירפתי מתארת סיטואציה בשטיח אדום שכולם אבל כולללם אוחזים בטלפון כדי להעלות את התמונה הבאה ולייחל ללייקים ורק האשה המבוגרת פשוט נהנית מהרגע....כמו פעם :)