האבא דאג מעט וביקש מביתו:
"מתוקה, בבקשה תחזיקי את היד שלי חזק״.
הילדה הקטנה הביטה באביה והשיבה:
"לא, אבא. תחזיק אתה ביד שלי".
"מה ההבדל?" שאל האבא מתפלא.
"יש הבדל גדול", ענתה הילדה,
״אם אני אחזיק בידך ומשהו יבהיל אותי, רוב הסיכויים שאעזוב את ידך. אבל אם אתה תחזיק את היד שלי, אני יודעת, בודאות, שלא משנה מה יקרה, אתה לעולם לא תעזוב את שלי...״.
המתנה הגדולה ביותר שאנו יכולים להעניק לילדינו היא הביטחון המוחלט שלעולם נהיה שם עבורם.
שלא נוותר עליהם כשהם מוותרים על עצמם, שלא נסב מבט כשהם כואבים.
ילדינו זקוקים לנו דווקא ברגעים בהם אנו חושבים אחרת מהם,
אלו הרגעים שבהם הם חייבים לדעת שלעולם לא נעזוב את ידם...
ואנחנו?, חשוב שנמצא ונקפיד לא לעזוב, את ידם של אלו שלעולם לא יעזבו את שלנו... גם כשקשה.
