הבן שלי עולה לכיתה א' | שלום כיתה א'

הבן שלי עולה לכיתה א',

בני היקר רציתי לבקש ממך סליחה!

סליחה על כל אלו ששפטו אותך לחומרה,
סליחה על כל אלו שמיהרו לתייג אותך,
סליחה על כל אלו שמיהרו לקטלג אותך,
סליחה על כל אלו שלא האמינו בך....

ארבע שנים אחורה היינו חסרי אונים, לא דיברת ולא תקשרת,
אמרו לנו שתהיה נזקק כל החיים שלך,
אמרו לנו שלעולם לא תדבר,
ילד קטן בן כמעט 3 הפך להיות פרויקט, פרויקט של החיים!

כמה רגעי שבר עברנו,
את הלילות ללא שינה לקרוא את כל הכתבות בגוגל,
את המטפלים שהבאנו ונפלנו פעם אחרי פעם,
את הפעם הראשונה שראיתי אותך קטן כל כך חוזר מהגן במונית גדולה כל כך שברירי ומפוחד והתפרקתי בבכי כמו ילד קטן,
את המלחמה מול הרשויות ומול הבירוקטיה על המסגרת המתאימה לך,
את זה שאתה מסתכל עלינו אבל לא מסוגל להגיד אבא ואמא.

הבן שלי עולה לכיתה א',
את מה שהגננת המלאכית שלך בגן המיוחד אמרה לא אשכח לעולם,
"לא מעניין אותי איך, תעבדו בעוד עבודה, תיקחו כסף מההורים זה הזמן להשקיע בילד, לא לוותר!"
ואנחנו כמו חיילים טובים זה מה שעשינו, לא ויתרנו!
התחלתי לעבוד ב – 2 עבודות, שברנו חסכונות,
מצאנו קלינאית תקשורת שלא ויתרה עליך,
מצאנו מטפלת רגשית שלא ויתרה עליך,
מצאנו פסיכולוגית שלא ויתרה עליך,
מצאנו משפחה וחברי אמת שליוו אותנו בתמיכה רגשית,
ככה במשך 4 שנים כמעט כל יום טיפול, מאות שקלים בשבוע.

הבן שלי עולה לכיתה א',
אבל מי שהכי לא ויתרה עליך זו אמא שלך,
הלביאה האלופה הזאת הגדירה מחדש את המשמעות של המילה אמא.
עם כח רצון ומסירות עילאית עטפה אותך באמונה שחלחלה לאט לאט.
אמהות זאת לא רק מסירות אין קץ זה בעיקר האמונה שהילד שלי יכול!

הבן שלי עולה לכיתה א',
ראינו את העיניים שלך מדברות, מנצנצות את המילים מבלי יכולת לשמוע ולהבין,
בפעם הראשונה ששמעתי את המילה "אבא" ממך זה הצליל הכי מדהים שאשמע כל ימי חיי,
בפעם הראשונה שהצלחת להגיד 2 מילים רצוף, רצתי למלא את האקסל בגאון גדול בשביל הקלינאית,
בפעם הראשונה שהצלחת להרכיב משפט כל גוש דן התמלא בדמעות של שמחה,

אנחנו לעולם לא נוותר עליך, תודה רבה שלא ויתרת עלינו.
האמנו בך לאורך כל הדרך ואתה החזרת לנו שבעתיים,
הבן שלי עולה לכיתה א', כיתה א' רגילה שווה בין שווים,
#שלום_כיתה_א

"כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו" (הרב שלמה קרליבך)