יום חמישי, 31 באוגוסט 2017

אני מדליק משואה זאת לתפארת מדינת ישראל!!!



ביום האחרון של החופש הגדול, אני אורי אליהו נשוי + 4 מדליק בזאת משואה על כך שבחודשיים האחרונים הייתי חוץ מאבא גם: 
בורר, אינסטלטור, בלש, מאבטח, קרימינולוג, גרפולוג, מהנדס, אגרונום, בוטיניקאי, זואולוג, אסטרונום, מטאורולוג, מזכיר, מציל, שופט, מגשר, עו"ד, דיין, בנקאי, רואה חשבון, רואה יותר מידי את החשבון, יועץ מס, ספונסר של הקניונים, ספונסר של הג'ימבורי, ספונסר של גלידה כדור אחד תמורת כליה, ספונסר בכללי, קופאי, רופא, שיננית, וטרינר, דייג, דבוראי, רפתן, לולן, מכונאי, שרברב, סנדלר, צורף, רפד, מנקה, ניקוי יבש, ניקוי רטוב, ניקוי יבש רטוב, ניקוי עם מגבונים, ניקוי ללא מגבונים, ניקוי בליקוק, רב ניקוי, זגג, פחח, רתך, מתדלק, מורה, יועץ, תרפיסט, מנהל, סוכן, אנליסט, שמאי, דובר, יזם, לוביסט, מפקח, מדריך, פקיד, פסיכולוג, אפסנאי, מחסנאי, נהג, רב חובל, טייס, חובש, ליצן, קומיקאי, שחקן, טבח, אופה, שוטר, מלצר ומשרת.

חושבים שהרשימה ארוכה? חכו שתראו את הרשימה של אשתי האלופה.
ולתפארת מדינת ישראל!

יום שלישי, 29 באוגוסט 2017

אפקטיביות לעומת יעילות






כאשר אנו דנים בחשיבותו של ניהול זמן, עולות מילים כמו: יעיל, אפקטיבי. אולם יש הבדל בין השתיים:

יעילות היא התמקדות על הדרך הטובה ביותר לבצע המשימה, חיפוש מתמיד אחר הדרך הקצרה והזולה. הדגש הוא על כיצד לעשות זאת נכון, זול ומהיר עם מינימום משאבים.

אפקטיביות היא התמקדות בתוצאות. האם אני מבצע את הדבר הנכון באופן הנכון ומביא את התוצאות הרצויות?

מנכ"ל אחד ממלונות היוקרה בניו-יורק נסע , בפעם השנייה בשנה, לסיאול, דרום קוריאה. כשהגיע למלון קיבלה אותו פקידת הקבלה בברכת "ברוך הבא אדוני, כמה טוב לראות אותך אצלנו שוב". המנכ"ל התרשם עמוקות מנוסח קבלת הפנים, אך היה בספק אם אכן הזיכרון הטוב של הפקידה בקבלה הוא שהביא לכך.

כשחזר לניו-יורק העלה בפני הנהלת המלון את הצורך בפתוח מערכת שתאפשר להכניס למלון צורת קבלת פנים כזו.

הצוות התייעץ עם מומחים שונים ולבסוף הציעו התקנת מצלמות עם יכולת לזיהוי פנים ומערכת אחסון נתונים כזו שתאפשר, בהרף עין של צילום כניסת אדם ללובי, את זיהויו ותציג בפני פקידת הקבלה את פרטי ביקוריו הקודמים במלון. עלות המערכת הוערכה ב 2.5 מיליון דולר.
המנכ"ל דחה את ההצעה מפאת עלותה הגבוהה.

בביקורו הבא בסיאול, כמה חודשים לאחר מכן, לאחר ששוב קיבלה אותו פקידת הקבלה בנוסח דומה, בקש ממנה המנכ"ל שתואיל להסביר לו כיצד מערכת הזיהוי עובדת.

ראה, אמרה הפקידה, יש לנו הסדר קבוע עם נהגי המוניות בשדה התעופה. בזמן הנסיעה הם משוחחים עם הנוסע ומבררים אם זה בקורו הראשון במלון. ההסדר הוא שבמידה והנוסע כבר בקר במלון בעבר, הנהג מניח את המזוודות בצד ימין של דלפק הקבלה ובמידה וזה ביקורו הראשון – בצד שמאל. הנהגים מקבלים תשר של דולר עבור כל אינפורמציה שכזו.

מוסר השכל: החוכמה בחיים היא לא רק להיות אפקטיבי ולעמוד בתוצאה אלא לעשות את זה גם בצורה היעילה, הטובה והזולה ביותר.

להחזיק ידיים


ילדה קטנה ואביה עמדו לחצות כביש סואן,
האבא דאג מעט וביקש מביתו:
"מתוקה, בבקשה תחזיקי את היד שלי חזק״.
הילדה הקטנה הביטה באביה והשיבה:
"לא, אבא. תחזיק אתה ביד שלי".
"מה ההבדל?" שאל האבא מתפלא.
"יש הבדל גדול", ענתה הילדה,
״אם אני אחזיק בידך ומשהו יבהיל אותי, רוב הסיכויים שאעזוב את ידך. אבל אם אתה תחזיק את היד שלי, אני יודעת, בודאות, שלא משנה מה יקרה, אתה לעולם לא תעזוב את שלי...״.

המתנה הגדולה ביותר שאנו יכולים להעניק לילדינו היא הביטחון המוחלט שלעולם נהיה שם עבורם.

שלא נוותר עליהם כשהם מוותרים על עצמם, שלא נסב מבט כשהם כואבים.
ילדינו זקוקים לנו דווקא ברגעים בהם אנו חושבים אחרת מהם,
אלו הרגעים שבהם הם חייבים לדעת שלעולם לא נעזוב את ידם...

ואנחנו?, חשוב שנמצא ונקפיד לא לעזוב, את ידם של אלו שלעולם לא יעזבו את שלנו... גם כשקשה.

משל הנמלה




כל יום הייתה הנמלה הקטנה מגיעה לעבודה, מוקדם מאוד ומיד מתחילה בעבודתה.
התפוקה שלה הייתה עצומה והנמלה הייתה מאוד מאושרת מזה.

האריה שהיה מנהל החברה, היה מאוד מופתע לגלות שהנמלה החרוצה עובדת ללא פיקוח.
הוא חשב על הנושא והגיע למסקנה שאם הנמלה תעבוד תחת פיקוח, התפוקה שלה תגדל עוד יותר...

האריה פנה לחברת חיפוש כוח אדם וקבל ממנה, עם המלצות מצוינות, מקק בעל ניסיון ניהולי ששמו יצא לפניו כמי שיודע להכין דוחות ניהוליים מעולים. החלטתו הראשונה של המקק הייתה להכניס שעון נוכחות למפעל.

הוא הביא למשרדו מזכירה/כתבנית שתסייע לו בהכנת וכתיבת הדוחות הניהוליים שלו.

הוא גייס עכביש לנהל את ארכיון המסמכים ולעקוב אחרי שיחות הטלפון של העובדים.

האריה, היה מאוד מרוצה מהדוחות הניהוליים שהמקק הגיש לו. וביקש ממנו להוסיף לדוחות
שלו גם גרפים הנתחים את התפוקה, מצביעים על מגמות ומסייעים לאריה להציג למועצת המנהלים את הישגיו ותכניותיו לעתיד. המקק קיבל בשמחה את האחריות הנוספת ויצא מיד לרכוש מחשב חדש ומדפסת משוכללת.

כמו כן, הוא גייס זבוב שינהל את נושא ניהול מאגר הנתונים. הנמלה שנאה את כל הדוחות הרבים שהיה עליה למלא ושגזלו את רוב שעות עבודתה. האריה, מצא לנכון למנות לנמלה מנהל ישיר .

התפקיד הוצע לצרצר.

החלטתו הראשונה הייתה לקנות שטיח שולחן וכסא מנהלים יוקרתי למשרדו.

הצרצר הבין שגם הוא חייב שיהיה לו מחשב ועוזר אישי לניהול המחלקה ולכן, העביר מהמחלקה שממנה הגיע עוזר אישי שיסייע לו להכין את התקציב ותכניות הבקרה שהוא תכנן כדי לשפר את תהליכי העבודה במחלקה.
המחלקה שבה עבדה הנמלה, הפכה ממחלקה שמחה למחלקה עצובה שבה איש כבר לא חייך...
הצרצר הצליח לשכנע את האריה שיש להתחיל מיד בלימוד תנאי הסביבה והשפעתם על המתרחש .

האריה עבר בקפידה על הדוחות המעולים שקיבל מהמקק ומצא ירידה משמעותית בתפוקות העבודה של
הצרצר... המחלקה בה עובדת הנמלה.

האריה הביו שמשהו לא בסדר וגייס מיד את הינשוף בעל המוניטין בייעוץ ארגוני ... ובקש ממנו
להמליץ את המלצותיו . הינשוף השקיע שלשה חודשים במחלקה של הצרצר והגיש דו"ח מאות עמודים שמביאים למסקנה שבמחלקה יש עודף כוח אדם.

נחשו את מי האריה פיטר ?

את הנמלה כי....
כי בדו"ח היה כתוב: " הנמלה מראה חוסר מוטיבציה ויחס שלילי כלפי מנהליה !!

מוסר השכל: שמור את העובדים שלך מאושרים כך הם ימשיכו להיות יצרנים בלי כאב ראש מיותר.

יום שלישי, 22 באוגוסט 2017

הבן שלי עולה לכיתה א' | שלום כיתה א'



הבן שלי עולה לכיתה א',

בני היקר רציתי לבקש ממך סליחה!

סליחה על כל אלו ששפטו אותך לחומרה,
סליחה על כל אלו שמיהרו לתייג אותך,
סליחה על כל אלו שמיהרו לקטלג אותך,
סליחה על כל אלו שלא האמינו בך....

ארבע שנים אחורה היינו חסרי אונים, לא דיברת ולא תקשרת,
אמרו לנו שתהיה נזקק כל החיים שלך,
אמרו לנו שלעולם לא תדבר,
ילד קטן בן כמעט 3 הפך להיות פרויקט, פרויקט של החיים!
כמה רגעי שבר עברנו,
את הלילות ללא שינה לקרוא את כל הכתבות בגוגל,
את המטפלים שהבאנו ונפלנו פעם אחרי פעם,
את הפעם הראשונה שראיתי אותך קטן כל כך חוזר מהגן במונית גדולה כל כך שברירי ומפוחד והתפרקתי בבכי כמו ילד קטן,
את המלחמה מול הרשויות ומול הבירוקטיה על המסגרת המתאימה לך,
את זה שאתה מסתכל עלינו אבל לא מסוגל להגיד אבא ואמא.
הבן שלי עולה לכיתה א',
את מה שהגננת המלאכית שלך בגן המיוחד אמרה לא אשכח לעולם,
"לא מעניין אותי איך, תעבדו בעוד עבודה, תיקחו כסף מההורים זה הזמן להשקיע בילד, לא לוותר!"
ואנחנו כמו חיילים טובים זה מה שעשינו, לא ויתרנו!
התחלתי לעבוד ב – 2 עבודות, שברנו חסכונות,
מצאנו קלינאית תקשורת שלא ויתרה עליך,
מצאנו מטפלת רגשית שלא ויתרה עליך,
מצאנו פסיכולוגית שלא ויתרה עליך,
מצאנו משפחה וחברי אמת שליוו אותנו בתמיכה רגשית,
ככה במשך 4 שנים כמעט כל יום טיפול, מאות שקלים בשבוע.
הבן שלי עולה לכיתה א',
אבל מי שהכי לא ויתרה עליך זו אמא שלך,
הלביאה האלופה הזאת הגדירה מחדש את המשמעות של המילה אמא.
עם כח רצון ומסירות עילאית עטפה אותך באמונה שחלחלה לאט לאט.
אמהות זאת לא רק מסירות אין קץ זה בעיקר האמונה שהילד שלי יכול!
הבן שלי עולה לכיתה א',
ראינו את העיניים שלך מדברות, מנצנצות את המילים מבלי יכולת לשמוע ולהבין,
בפעם הראשונה ששמעתי את המילה "אבא" ממך זה הצליל הכי מדהים שאשמע כל ימי חיי,
בפעם הראשונה שהצלחת להגיד 2 מילים רצוף, רצתי למלא את האקסל בגאון גדול בשביל הקלינאית,
בפעם הראשונה שהצלחת להרכיב משפט כל גוש דן התמלא בדמעות של שמחה,
אנחנו לעולם לא נוותר עליך, תודה רבה שלא ויתרת עלינו.
האמנו בך לאורך כל הדרך ואתה החזרת לנו שבעתיים,
הבן שלי עולה לכיתה א', כיתה א' רגילה שווה בין שווים,
#שלום_כיתה_א
"כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו" (הרב שלמה קרליבך)